מאת הרב יעקב מאור · עמותת "אורות האמונה - בני משה"
אחת: ארבעה ימי חול בלבד. בין מוצאי יום הכיפורים (ליל שלישי, 21.9) לכניסת סוכות יש שלישי, רביעי, חמישי, ושישי עד הצהריים. לא שבוע. ארבעה ימים.
שתיים: ערב סוכות הוא ערב שבת. ט"ו בתשרי חל השנה בשבת, 26.9. כלומר יום טוב הראשון של סוכות חל בשבת, וערב החג הוא יום שישי 25.9.
מה זה אומר בפועל: הסוכה חייבת להיות גמורה לגמרי עד צהרי יום שישי. סוכה שלא נגמרה עד כניסת השבת - לא תהיה סוכה בחג הראשון, כי בשבת וביום טוב אסור לבנות. ארבעת המינים חייבים להיות בבית לפני כן, כי בשבת אי אפשר לקנות. ומי שרגיל לקנות מינים ביום חמישי או לסכך ביום שישי - השנה זה פשוט לא יעבוד.
זו הסיבה שמתחילים לפני יום כיפור.
מוצאי יום כיפור - ליל שלישי, 21.9. תקיעת היתד הראשונה, ניקיון שטח הסוכה.
שלישי 22.9 - להוציא את הסוכה מהמחסן, ולבדוק מה נשבר או נרקב מהשנה שעברה. זה היום לגלות שחסרים קרשים, לא ביום חמישי.
רביעי 23.9 - להקים את הדפנות ולתת את הסכך. סיום מלא של המבנה.
חמישי 24.9 - ארבעת המינים, נוי סוכה, וקניות החג.
שישי 25.9 - ערב סוכות וגם ערב שבת. בוקר לגמר ולסידור, וצהריים ערב שבת רגיל. שישי אינו יום עבודה על הסוכה. הוא יום גמר.
הדלקת נרות בזמן הדלקת נרות שבת הרגיל של המקום. הנוסח: "להדליק נר של שבת ושל יום טוב", ואחריו "שהחיינו".
שבת 26.9 - יום טוב ראשון של סוכות.
יום ראשון 27.9 - היום הראשון שנוטלים בו לולב השנה.
שישי 2.10 - הושענא רבה, וגם ערב שבת.
שבת 3.10 - שמיני עצרת ושמחת תורה. ההקפות בשבת - בלי תקיעה, בלי כלי נגינה, ובלי מחיאת כף כדרך הנגינה.
שתי הערות שיחסכו חיפוש:
אין עירוב תבשילין השנה, בשום שלב. עירוב תבשילין נדרש כשיום טוב חל ביום שישי ומבשלים ממנו לשבת. השנה יום טוב עצמו חל בשבת, והושענא רבה שלפני שמיני עצרת היא יום חול רגיל.
ומיום הכיפורים ועד ראש חודש חשוון - אין תחנון. הימים האלה הם ימי שמחה.
יום טוב ראשון של סוכות חל השנה בשבת, ולכן אין נוטלים בו לולב. כך המנהג למעשה מאז חורבן הבית. ארבעת המינים הם מוקצה בשבת, ואין מטלטלים אותם כלל.
הנטילה הראשונה השנה תהיה ביום ראשון בבוקר, 27.9 - ואז מברכים גם "על נטילת לולב" וגם "שהחיינו".
זו נקודה שתפתיע רבים. מי שלא יודע אותה מראש עלול להגיע לבית הכנסת בשבת עם הלולב ביד.
סדר הבנייה. לכתחילה מקימים את הדפנות, ורק אחר כך נותנים את הסכך. מי שסיכך על ארבעה עמודים ורק אחר כך עשה דפנות - הסוכה כשרה בדיעבד, ואין צורך לפרק.
נדרשות שלוש דפנות. הן יכולות להיות מכל דבר שעומד ברוח מצויה ואינו מתנדנד - קיר, אבן, מתכת, עץ, פלסטיק.
דופן מבד או מניילון שמתנפנפת ברוח - פסולה. זו התקלה הנפוצה ביותר בסוכות מוכנות. אם הבד קשור היטב למעלה, למטה ובאמצע כך שאינו מתנדנד - יש מקום להקל, ובסוכה מסחרית שווה לבדוק שהיצרן דאג לזה.
הגובה המינימלי של הדופן: עשרה טפחים, בערך 80 עד 100 ס"מ.
גדל מן הקרקע · תלוש מן הקרקע · אינו מקבל טומאה, כלומר אינו כלי ואינו מעובד · צילתו מרובה מחמתו, שהצל גדול מהשמש · ותחת כיפת השמיים בלבד - בלי גג, בלי מרפסת ובלי ענפי עץ מעליו.
פסולים: קורות ברוחב ארבעה טפחים (כ-32 ס"מ) ומעלה - "גזירת תקרה" · סכך גזול · מחצלת קש שנעשתה לשכיבה - פסולה, ואילו מחצלת שנעשתה לשם סכך - כשרה. זו נקודה שטועים בה בחנות, וכדאי לשאול במפורש.
המידה הנכונה: צפוף מספיק שהצל מרובה מהשמש, ודליל מספיק שרואים דרכו כוכבים גדולים. בדיעבד כשרה גם אם אין רואים כוכבים.
גברים, וילדים שהגיעו לגיל חינוך. נשים פטורות, ומי שיושבת - יושבת במצווה.
פטור "מצטער": חולה, מי שסובל מקור עז, מריבוי יתושים, ובשעת גשם.
בליל החג הראשון יש מצוות עשה לאכול כזית פת בסוכה.
בשאר הימים - אכילת קבע, יותר מכביצה פת, חייבת בסוכה; ואכילת עראי פטורה.
מה לא עושים בסוכה: אין שוטפים בה כלים ואין מחליפים בה חיתול לתינוק, מפני כבוד הסוכה. נטילת ידיים - מותרת.
ניקיון שטח הסוכה · בדים וקישוטים · מאווררים · תאורה, כבל מאריך, שקעים וטיימרים · וכיסוי לשקעים החשמליים מפני הגשם.
נוי סוכה: קישוטים שנתלו בסוכה נאסרים בהנאה כל שבעת הימים, ואין להשתמש בהם לצורך אחר. שווה להסביר את זה לילדים, שאוהבים לקלף מהם.
הכמות: אתרוג אחד · לולב אחד · שלושה הדסים · שתי ערבות.
המידות: אתרוג - לפחות כביצה. שדרת הלולב - לפחות ארבעה טפחים, בערך 32 עד 40 ס"מ. הדסים וערבות - לפחות שלושה טפחים.
אתרוג. חייב להיות שלם. אתרוג שהפיטם שלו נשר - פסול, ולכן בקנייה מרימים אותו בזהירות. נקב או חסרון בגוף האתרוג פוסלים. הצורה המהודרת היא כמגדל - רחב בתחתית וצר כלפי מעלה.
לולב. התיומת - העלה האמצעי - צריכה להיות סגורה. ולבני ספרד יש כאן הקלה: אין פוסלים לולב שעליו נפתחו מעט בקצותיהם, אלא רק אם רוב העלים אינם צמודים והתיומת עצמה נפתחה.
הדס. משולש - שלושה עלים יוצאים מאותו גובה בקנה. ושלושת ההדסים צריכים להיות משולשים ברובם.
ערבה. חייבת להיות לחה, לא יבשה, והעלים לא נשרו. הערבה מתייבשת מהר, ולכן היא הדבר האחרון שקונים, ונשמרת במקרר עטופה.
ערלה ושביעית: באתרוגים, בהדסים ובערבות יש לברר. השנה, תשפ"ז, אינה שנת שמיטה, אך באתרוגים כדאי לקנות בהשגחה שמתייחסת לכך.
ושתי עצות מעשיות:
לקנות ביום חמישי, לא ביום שישי. ביום שישי המחירים עולים, המבחר נגמר, והזמן לבדוק ברוגע פשוט לא קיים.
סט בסיסי וכשר מקיים את המצווה במלואה. ההידור הוא תוספת, לא תנאי, ואין שום צורך להיכנס להוצאה שאינה לפי היכולת.
השנה מבשלים גם לשבת שהיא יום טוב ראשון, וגם למוצאי שבת - בלי אפשרות לקנות דבר מיום שישי בצהריים ועד מוצאי שבת בערב. שווה לעשות את רשימת הקניות כבר ביום שלישי.
לעזור להכין סוכה למי שקשה לו - מהמשפחה, מהחברים, מהשכנים, מהשכונה. מבוגרים, אלמנות, מי שאין לו כוח להרים סכך לבד. בשנה עם ארבעה ימי הכנה בלבד, העזרה הזאת שווה כפליים.
ומי שאין לו מרפסת ואין לו חצר - יתארח אצל אחרים, וזו סוכה לכל דבר.
חג שמח וכשר לכל בית ישראל, ובברכת התורה,
יעקב מאור
להערות והארות: 052-8395189
"אורות האמונה - בני משה" - כולל אברכים בבית הכנסת "תפארת בנים" גני תקווה, ועמותה להפצת יהדות ותמיכה בנזקקים.
ט.ל.ח. בכל שאלה מעשית יש לשאול רב. זמני הכניסה והיציאה משתנים לפי מקום, ויש להביא אותם מלוח הזמנים המקומי.
אין תשלום, אין הרשמה ואין חסימות. מי שרוצה להחזיק את העבודה הזאת, מוזמן לקחת חלק.
לתרומה