הכוח המופלא של האמונה התמימה - להתגשמות המשאלות ולהצלחה בחיים ובעסקים.
" הַרְחֶב-פִּיךָ, וַאֲמַלְאֵהוּ" תהילים פ"א, י"א.
בפסוק הזה מבטיח הקב"ה לכל עם ישראל, למלא בצורה מלאה כל בקשה שיבקשו ממנו.
אבל איך מבקשים? למה הבקשות לא תמיד מתקבלות? האם ייתכן שתתקיים כל בקשה שנבקש?
בחסדיו הרבים, ממלא הקב"ה כל בקשה שכל יהודי מבקש ממנו. האפשרות לבקש לא ניתנה רק ליחידי סגולה ולצדיקים נסתרים, אלא לכל אדם. אבל מכיוון שישנה סכנה של שימוש לא נכון בכוח הבלתי מוגבל הזה, קבע הקב"ה מספר כללים לפיהם צריך לפעול כשמבקשים את הבקשות, ורק אז הן יכולות להתמלאות. הכללים האלה גלויים לכל; אינם סודיים ולא נלקחו מספרים שנגנזו.
שלושה קטעים מתוך הספר, כלשונם.
מטרת הספר:
בעזרת השם יתברך ניסיתי לרכז בספר זה את הסודות הגלויים שיעזרו לנו להגשים את משאלותינו, קטנות עד גדולות, באמצעות מספר כללים פשוטים וקלים להבנה.
הכוח של האמונה הוא חזק ומופלא. באפשרותנו להגיע ליכולת להשתמש בכוח המופלא הזה. אם נחיה חיי אמונה תמימים וננסה להבין ולהפנים את עקרונות היסוד לפיהם העולם מנוהל (כפי שיוסברו בספר הזה), נראה פתאום שלכל התרחשות בחיינו יש משמעות עמוקה ויד מכוונת. אז מתגלית לנו הנוסחה למימוש חלומותינו בחיי המעשה.
ריכוזם של כללים ועקרונות אלו, וכן וסיפורי מקרה אישיים שנביא כאן, יאפשרו לנו לראות את הדברים הידועים לנו זה מכבר, בצורה בהירה יותר. מובטח לכם, בעזרת השם, שאם תיישמו את הרעיונות המובאים כאן, הדבר יסייע לכם שתוכלו להגשים את משאלות לבכם לטובה.
העצות המובאות כאן, מתאימות גם לחיים האישיים וגם לבעלי עסקים (שכירים ועצמאים). כל דבר שנכון בעולם האמונה המבוסס על תורת ישראל, נכון גם לכל תחומי החיים.
ישנם בספר לא-מעט תיאורים של מקרים אמיתיים, חלקם אישיים וחלקם מעולם העסקים שאירעו אצל אנשים עימם עבדתי. בכל המקרים (למעט המקרים האישיים שלי), שונו כל השמות, ותיאורי המקרה הוצגו באופן שזהות האנשים לא תיחשף.
עד כה, לא מעט אנשים (דתיים וחילוניים) השתמשו בכללים האלה. המשותף לכולם הוא, שהם ראו שהקב"ה ממלא את בקשותיהם בכל פנייה כמעט שפנו אליו. אלה שהתחזקו בתורה ומצוות זכו לראות ניסים גלויים ממש. אני משוכנע ששערי השמיים נפתחו לדור הזה לחלוטין. אי אפשר לדעת כמה זמן עוד יימשך חלון ההזדמנויות של החסד הנפלא הזה.
מתוך ההקדמה
ה' בתמוז תשס"ח, שלוש לפנות בוקר. קול האזעקה - המתריע מפני פריצה, מנסר בחלל הבית, זינקתי ממיטתי ורצתי לסלון. אולם עד שהגעתי, הגנבים כבר הספיקו לגנוב מספר חפצים, ביניהם התיק של אשתי בו נמצאים מפתחות הבית והרכב.
למחרת, התחלתי מיד לטפל בעניין החלפת המפתחות והמנעולים. המנעולן הסביר לי שצריך להחליף גם את המנעולים של התנעת המכונית, וגם את של דלתות הרכב ותא המטען. "זה לוקח כמה שעות לטפל בכל זה." הוא הוסיף. עשיתי חשבון שעד שאקח לי מונית הלוך ושוב, כולל זמן הנסיעות, עדיף לי כבר להמתין במקום.
כהרגלי, פניתי לבורא העולם: "ריבונו של עולם, הרי אתה יודע שיש לי דברים הרבה יותר חשובים לעשות מאשר לטפל בהחלפת מנעולים ומפתחות. אני מבקש ממך, תראה לי למה שלחת אותי לכאן."
השעה הייתה כבר קרובה לצהרי היום. נכנסתי למזנון שמצאתי באזור והזמנתי לעצמי שניצל. המוכרת אמרה לי שהיא עדיין מסדרת את המקום וייקח עוד כחצי שעה עד שהשניצל יהיה מוכן. "יש לי זמן" אמרתי לה; הוצאתי את ספר "נועם אלימלך" וישבתי לקרוא. מספר דקות לאחר מכן, נכנס למזנון בחור צעיר בשנות השלושים לחייו. הוא נראה במצב רוח ירוד מאד. הוא החל לספר לבעלת המקום - אותה כנראה הכיר - את בעיותיו האישיות והתלבטויותיו הקשות, והיא, תוך כדי סידור המקום, שאלה שאלות וניסתה לעזור לו. השתדלתי להתרכז בקריאה, אך בעל כורחי מצאתי את עצמי מקשיב לשיחה המתנהלת. פתאום פנה אלי הבחור ושאל: "מה דעתך?".
מכאן ואילך התנהלה בינינו שיחה ארוכה. ניתחתי איתו ביחד את המצב, ובחנו את ההתלבטויות שלו. לא הרגשתי אמנם שאני מחדש לו חידושים גדולים, אולם בתום השיחה כשקמתי לשלם ולצאת, הוא אמר לי את המשפט הבא: "תודה רבה לך. תודה רבה. כשבאתי לפה הייתי בחוסר אונים מוחלט, ולאחר השיחה אתך הכול נראה לי הרבה יותר פשוט ולא מסובך. ממש הצלת את חיי."
כשחזרתי הביתה, סיפרתי לאשתי על מה שקרה. אמרתי לה שלו היה ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית, הייתי מזמין שוב את אותם הגנבים לפרוץ לביתנו ולו רק בכדי להציל את היהודי הזה. מדהים לראות איך שהקב"ה מזמן את מי שצריך, למקום ולזמן הנכון. בכך הוא נותן את האפשרות לכל אחד לעשות את המוטל עליו.
מתוך הפרק „קבלת הייסורין"
קיץ, כ"ו אב התשס"ו. מספר ימים לפני סוף חופשת הקיץ של בתי הספר צלצלה אלי אחותי, והציעה שניסע עם הילדים לסיור במנהרות הכותל. זה זמן רב שרציתי לבקר בכותל, לכן הבעתי מיד את הסכמתי הנלהבת לרעיון. ביום המיועד הזמנו מיניבוס והתחלנו בנסיעה לכיוון הכותל. היה זה יום חם מאד, והמזגן של המיניבוס לא פעל, והדבר הקשה כמובן על הנסיעה. כשהגענו לכותל, סיכמנו עם הנהג שיבוא לאסוף אותנו חזרה לפתח תקווה בשעה אחת בצהרים. הנהג אמר שמבחינתו זה בסדר, אך הוא ביקש לקבל כבר מראש את התשלום של הנסיעה חזרה. בשעה אחת וחצי - לאחר סיור מאלף במנהרות הכותל - יצאנו לכביש להמתין לנהג שיסיע אותנו חזרה הביתה. הזמן עובר, אך הנהג בושש מלהגיע. צלצלנו אליו, להפתעתנו הרבה הוא אמר שלמרות מה שסיכם איתנו, הוא אינו יכול להגיע. הוא נתן לנו מספר טלפון של נהג אחר שאולי יוכל להחליף אותו. צלצלנו לנהג השני, אולם הוא אמר שבשעת הצהריים הוא אינו מוכן להגיע לכותל. "רדו למטה ושם אני מוכן לאסוף אתכם", אמר. ניסינו להתווכח, אך הוא טרק לנו את הטלפון. ניסינו לצלצל לכל תחנת מוניות אפשרית, אולם אף תחנה לא הייתה מוכנה לשלוח מיניבוס לכותל בשעת צהריים. קרוב לשעתיים וחצי עמדנו כך בשמש החמה, וכל ניסיונותינו לא הצליחו. בינתיים, בתוך ההמולה, נעלם לנו גם הבן הקטן של אחותי. חצי שעה מורטת עצבים עברה עלינו עד שבחסדי השם הצלחנו למצוא אותו.
"זה הניסיון שלנו" אמר לי לפתע גיסי. "איך לא חשבתי על זה קודם" - עניתי לו. מה עושים במצב כזה? שלב ראשון - פוקחים את העיניים. צריך לנסות להבין מדוע הקב"ה שלח אותנו לכאן, ומדוע נגרמים לנו כל העיכובים הללו.
הבטתי מסביב. במרחק לא רב מאיתנו ישבו זוג זקנים שנראו טרודים מאוד. התקרבתי אליהם, שמתי לב שהם מדברים ביניהם בשפה הפרסית. אני נולדתי באיראן. עליתי בגיל עשר ואני זוכר עדיין את השפה. פניתי אליהם, התברר שהם עלו לישראל ממש באותו השבוע. הם לא ידעו מילה בעברית, והיו שרויים במצב של חוסר אונים מוחלט. סיפורם ארוך - ואקצר, אך בסופו של דבר, עזרתי להם לפתור את בעייתם. כאשר נפרדנו, אמרו לי הזקנים שהייתי עבורם ממש כמלאך משמים. חשבתי לעצמי שכנראה עיכבו אותנו משמים בכדי שאוכל לעזור לאותו זוג זקנים. פסעתי בחזרה לכיוון גיסי וראיתי אותו זוהר משמחה. עוד בטרם פתחתי את פי, הוא קרא בקול: "אני יודע למה התעכבנו כאן. ראיתי מיניבוס ורצתי לעבר הנהג כדי לשאול אם הוא פנוי. כשהדלת נפתחה, ראיתי את הרב דניאל זר שליט"א, ראש ישיבת אור דוד. לא תאמין כמה שנים שאני חולם לקבל ברכה ממנו. הכנסתי את ראשי לתוך המיניבוס וביקשתי מהרב שיברך אותי. הרב הרגיע את העוזרים שלו שניסו להרחיק אותי, ובירך אותי באריכות. לבסוף הוא גם הוסיף ואמר: 'עוד מעט תמצאו הסעה'. היה שווה לי כל העיכוב הזה רק בשביל הברכה הזאת".
מתוך הפרק „לפקוח עיניים". הסיפור ממשיך בספר.
הספר מחולק ללא תשלום. שתי גרסאות - אחת לקריאה במחשב ובהדפסה, ואחת שעומדה מחדש לקריאה נוחה במסך הטלפון.
להורדת המהדורה המלאה להורדת מהדורת הטלפון
על הספר התקבלו המלצות מהרבנים המנויים בדף הספרים.
הוא מחולק בלי תשלום ובלי הרשמה, כדי שיגיע לכל מי שיכול להיעזר בו. מי שרוצה שיגיע לעוד בתים, מוזמן לקחת חלק.
לתרומה