נכנס ביום ראשון לפנות ערב, ויוצא במוצאי יום שני.
השנה, תשפ"ז, יום הכיפורים חל ביום שני. כלומר ערב יום כיפור הוא יום ראשון כולו, מהבוקר ועד כניסת הצום. הצום עצמו נכנס ביום ראשון לפנות ערב, עוד לפני השקיעה - שהרי מצווה להוסיף מחול על הקודש - ויוצא בצאת הכוכבים של מוצאי יום שני.
זה משנה שני דברים מעשיים. הראשון: פדיון הכפרות, שטוב לעשותו בלילה שלפני ליל יום כיפור, יוצא השנה במוצאי שבת. השני: כל ההכנות של ערב הצום - התרת נדרים, מקווה, שתי סעודות פת - נדחסות ליום ראשון אחד, ולכן כדאי לתכנן אותן מראש ולא לגלות ביום ראשון בצהריים שלא הספקתם.
את זמני הכניסה והיציאה המדויקים יש להביא מלוח הזמנים של המקום שבו אתם נמצאים.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
טוב במוצאי שבת. ומי שלא הספיק - עד הושענא רבה.
הזמן הטוב ביותר לעשות פדיון כפרות הוא בלילה שלפני ליל יום כיפור, באשמורת הבוקר. השנה, שיום כיפור חל ביום שני, הלילה הזה הוא מוצאי שבת.
אבל זה לא הזמן היחיד. אפשר לעשות פדיון כפרות בכל אחד מעשרת ימי התשובה, ולא צריך להילחץ אם מוצאי שבת לא מתאים לכם.
ומי שלא עשה כפרות בכל עשרת ימי התשובה, עדיין לא איחר: הוא יכול להשלים את הפדיון בהושענא רבה.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
כן, וזה מנהג רוב האנשים היום.
המנהג המקורי הוא לקחת תרנגול זכר לגברים או תרנגולת לנקבות, לסובב סביב הראש ולומר את הנוסח שלוש פעמים, ואחר כך לתת את העופות לעניים.
אלא שהיום קשה לעניים להתעסק עם עוף כזה, ולכן מנהג רוב האנשים לעשות את הפדיון בכסף - בשווי של קניית תרנגול שלם חי. כל אחד ישער לעצמו את המחיר.
את כסף הפדיון יש לתת לעניים וללומדי תורה.
הנוסח: מסובב את הכסף סביב ראשו ואומר "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי" - ויכוון לראשי תיבות חת"ך - "אלו המעות יינתנו לצדקה, ואכנס אני לחיים טובים ולשלום". ועושים כך שלוש פעמים.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
כן, גם מרחוק, וגם בלי לשאול אותו.
אפשר לעשות פדיון כפרות על אדם שאינו לידך, גם ממרחק. כך מובא בשו"ת שארית שמחה סימן ח', וכן בילקוט יוסף עמוד ע"ו ובלוח דבר בעתו.
ויותר מזה: אדם יכול לתת כסף לפדיון כפרות עבור בני משפחתו או עבור חבריו, גם אם לא שאל אותם ולא ביקשו ממנו.
זו נקודה מעשית מאוד לכל מי שיש לו ילדים שגרים רחוק, הורים מבוגרים, או חבר שעובר תקופה קשה ולא נעים לשאול אותו.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
כן. על כל אחד ואחד, בכל גיל.
נוהגים לעשות פדיון כפרות על כל אחד ואחד מבני הבית, בכל גיל - מהמבוגר ביותר ועד התינוק שנולד השבוע.
ויותר מזה: עושים פדיון כפרות גם על אישה בהריון, ובנוסף על העובר שבבטנה. כלומר שני פדיונות נפרדים.
מי שעושה את הפדיון בכסף, ישער את הסכום לכל נפש בנפרד.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
לא. אבל יש מקרה שבו ההפרש כן נחשב.
כסף פדיון הכפרות אינו יורד מכספי מעשר. זו חובה בפני עצמה, ולא מקום לצאת בו ידי חובת המעשר.
אבל יש שני מקרים שבהם ההפרש כן נחשב: אם הוא מוסיף על הסכום שנדרש לפדיון, או אם הוא תורם עבור אנשים אחרים - אז את ההפרש הוא יכול להחשיב כמעשר.
כלומר הסכום הבסיסי של הפדיון יוצא מהכיס, וכל מה שמעבר לו יכול לבוא מהמעשר.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
התרת נדרים, מצווה לאכול הרבה, ולא לעבוד.
ערב יום כיפור השנה הוא יום ראשון, מהבוקר ועד כניסת הצום. וזה יום עמוס.
נוהגים לעשות התרת נדרים וקללות. ויש הנוהגים ללכת לקברי צדיקים.
לא לעשות מלאכה ביום זה, ומי שעושה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה.
והפלא שבדבר: מצוות היום דווקא להרבות באכילה ושתייה. רצוי לעשות סעודות "המוציא" דווקא, לפחות שתי סעודות פת, ולהרבות באכילה כאכילת שני ימים. וטוב לאכול דגים בשחרית.
כלומר היום שלפני הצום הגדול ביותר בשנה הוא יום שבו מצווה לאכול. הצום אינו עונש, והאכילה של ערב כיפור היא חלק מהיום הקדוש עצמו.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
חמש טבילות, וכל אחת עם כוונה משלה.
טוב לטבול חמש פעמים במקווה בערב יום כיפור, והכוונות על פי הבן איש חי (שנה ראשונה, פרשת וילך):
טבילה ראשונה - בשביל טהרה. שנייה - לתיקון מידת הכעס. שלישית - למתק הדין והגבורה בחסדים. רביעית - לפשוט מעליו את "בגדי החול". חמישית - לקבל עליו את הארת קדושת יום הכיפורים.
ומי שקשה לו לזכור את הכוונות בעל פה, יקרא אותן רגע לפני שהוא נכנס למקווה. אין בזה שום פחיתות.
רצוי שכולם יטבלו, גם ילד מעל גיל בר מצווה. ויש שנהגו שגם נערות ונשים שאינן נשואות יטבלו.
לפני הטבילה: ליטול ציפורניים, לחצוץ שיניים, להסתרק ולהתקלח, ולהוריד כל חציצה.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
מחברים וממשפחה. ובמיוחד מההורים ומהרבנים.
לבקש סליחה מחברים וממשפחה. ובמיוחד מההורים ומהרבנים, על שלא כיבדנו אותם כראוי.
וטוב שגם ביום כיפור עצמו יכריז החזן בבית הכנסת שכולם ימחלו זה לזה.
ושימו לב לנקודה: ההורים והרבנים הם דווקא האנשים שהכי קל לחשוב שאיתם הכול בסדר, כי הם קרובים, כי הם תמיד שם, וכי הם לא ייעלבו. וזה בדיוק המקום שבו הפגיעה הכי שקטה והכי מצטברת.
בקשת סליחה לא צריכה להיות נאום. משפט אחד כן.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
מעט הכמות ורב האיכות. ולא דברים מחממים.
בסעודה המפסקת לא אוכלים דברים המחממים את הגוף, כגון כרכום ויין טוב, ולא דברים שמרבים זרע - שום צלוי או מבושל, ביצים, וחלב חם. ונוהגים לאכול בשר עוף.
והפלא יועץ ממליץ בניסוח שכדאי לזכור: יהא מאכלו בסעודה המפסקת מעט הכמות ורב האיכות. כגון מרק טוב ומעט בשר עוף.
וזו עצה מעשית ולא רק רוחנית. מי שנכנס לצום כשהוא עמוס מדי, סובל יותר ולא פחות.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
לצחצח שיניים, להחליף נעליים, ולברך את הבית.
יש ארבעה דברים שעושים ברגעים האחרונים, ושכדאי לא לגלות אותם בדקה האחרונה:
לצחצח שיניים - כי מחר אסור אפילו להכניס אצבע במים.
להחליף לנעליים שאינן של עור.
לברך את אשתו, את הבנים ואת הבנות.
ואז לקבל על עצמו את קדושת היום.
ובהדלקת נרות: הבעל יכין את הנרות, והאישה תברך "ברוך אתה ה'... להדליק נר של יום הכיפורים" ואז מדליקה. ומאותו הרגע החג נכנס.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
האישה מברכת ומדליקה. ויש שמברכות גם שהחיינו.
הבעל יכין את הנרות, והאישה תברך: "ברוך אתה ה'... להדליק נר של יום הכיפורים", ואז מדליקה. ומאותו הרגע החג נכנס.
ויש שנהגו לברך גם שהחיינו. ובמיוחד אישה שאינה הולכת לבית הכנסת - היא יכולה לברך שהחיינו בהדלקה.
וכן רצוי, אף שאין זו חובה, להדליק נר גדול שיישאר דולק עד מוצאי יום כיפור.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
עד תשע לא צמים כלל. מבר מצווה - מדאורייתא.
קטן פחות מגיל תשע - אין לו להתענות כלל.
מגיל תשע ומעלה, בנים ובנות, מתחילים בתענית שעות. וכל שנה מוסיפים קצת בשעות.
מגיל אחת עשרה יתענו כבר תענית מלאה, מדין חינוך.
ומגיל בר מצווה ובת מצווה - החיוב לצום הוא מדאורייתא.
וההדגשה חשובה: ילד מתחת לגיל תשע שלא צם אינו "פחות דתי", ואין שום מקום לגאווה בילד קטן שצם. ההלכה אומרת במפורש שאין לו להתענות כלל.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
אסור לך לצום. ויש דרך מסודרת לאכול.
אם הצום מסכן אותו, אסור לו לצום - "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". ומי שאוכל על פי הוראת רופא אינו מוותר ואינו נכשל: הוא מקיים את רצון ה' בדיוק כמו מי שצם, כי זו ההלכה עצמה.
אך יאכל כדי צורכו בלבד, שלא ייכנס לסכנה. ואם אפשר, יאכל וישתה "פחות משיעור":
באכילה - 30 סמ"ק, המתנה של תשע דקות, ועוד 30 סמ"ק, וכן הלאה.
בשתייה - פחות מ-40 סמ"ק, והמתנה של תשע דקות לפני שתייה נוספת.
ובזמן שהוא ממתין באכילה יכול לשתות בינתיים, ולהפך. רק צריך לוודא שגם האוכל וגם השתייה הם בשיעורים ועם המתנה של תשע דקות, כי אוכל ומשקה אינם מצטרפים זה לזה.
וכל זה כשאפשר. מי שנמצא במצב שבו השיעורים אינם מספיקים לו - יאכל כדי צורכו.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
כן, חוץ מיולדת. והפטור רק לפי רופא או רב.
מעוברת ומניקה צריכות לצום. הפטור מהצום הוא רק על פי הוראת רופא או שאלת רב - כלומר לא החלטה עצמאית, אבל גם לא נעילת דלת.
יולדת תוך שלושה ימים ללידה - פטורה מהצום, ויכולה לאכול גם יותר מהשיעורים.
משלושה ימים ללידה ועד שבעה ימים - תאכל לפי השיעורים, אלא אם הרופא אמר אחרת.
ואישה שנמצאת במצב לידה - יכולה לאכול ולשתות כמה שתרצה.
וההדגשה: אישה שקיבלה הוראת רופא לאכול, אוכלת. אין בזה שום חולשה ואין בזה שום פגם, וזו ההלכה כפי שהיא.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
קודם שואלים אם אפשר לדלג. ואם לא - בולעים ביבש.
מי שחייב לקחת תרופות, למשל אנטיביוטיקה, ישאל קודם את הרופא: אם אפשר לדלג על התרופה בלי שייגרם נזק - ידלג, וייקח את התרופה לפני כיפור ובמוצאי כיפור.
ואם הוא חייב לקחת אותה גם בכיפור - יכניס את התרופה לעומק הפה ויבלע בלי מים.
ואם אינו יכול לבלוע על יבש - ישתה מעט נוזל מר, כמו תמצית תה, שיהיה פחות משיעור.
ואם יש לקחת את התרופה רק לאחר אוכל, וחייבים לקחת אותה גם בכיפור - יאכל על פי השיעורים וההמתנות של תשע דקות.
וכדאי לסדר את זה מראש, לפני הצום, ולא לגלות באמצע היום שאין תמצית תה בבית.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
כן לכולם. עם שני הבדלים קטנים.
מי שחייב לאכול בכיפור בהוראת רופא:
ייטול ידיים לפני אכילת לחם כרגיל - עד סוף פרק היד, ולא רק עד קשרי האצבעות - ויברך על נטילת ידיים.
אין צורך בלחם משנה ל"המוציא".
ובברכת המזון יוסיף גם "יעלה ויבוא", בנוסח: "ביום הכיפורים הזה, ביום סליחת העוון הזה, ביום מקרא קודש הזה".
ואם שכח "יעלה ויבוא" - אינו חוזר.
והנקודה שמאחורי הפרטים: מי שאוכל בהוראת רופא אינו יושב בצד. הוא יושב בתוך היום, מברך את ברכותיו, ומזכיר את יום הכיפורים בברכת המזון שלו.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
אסור אפילו אצבע במים. וארבעה היתרים מעשיים.
ביום כיפור אסור אפילו להושיט אצבע במים. אבל יש היתרים מעשיים שחשוב להכיר:
בבוקר כשמתעוררים - רוחץ ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו.
לאחר כניסה לשירותים - אותו דבר, עד סוף קשרי האצבעות.
אם התלכלך בידיו או בגופו - למשל אישה שהחליפה טיטול לתינוק והתלכלכה - מותר לרחוץ את מקום הלכלוך.
כהנים נוטלים ידיים לברכת כהנים באופן מלא, עד סוף פרק היד. אך הלוי שנוטל לכהן, ייטול רק עד סוף קשרי אצבעותיו.
וכן: איסור הרחיצה אינו איסור על ניקיון. ההיתר לרחוץ לכלוך הוא הלכה, לא קולה.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
עור אסור. קרם רפואי מותר כמו בשבת.
נעילת הסנדל: אסור לנעול נעלי עור, או נעל מעץ המחופה בעור.
ואם צריך להיכנס למקום שיש בו רטיבות רבה על הרצפה - למשל שירותים ציבוריים שהרצפה מצופה מים - מותר לו לנעול נעלי עור רק כדי להיכנס לשם, כדי שלא יתלכלך.
סיכה: אסור למרוח קרמים או שמנים וכדומה. אך לצורך רפואה, אם זה מותר בשבת, מותר גם ביום כיפור.
תשמיש: אין לשמש מיטתו, ואסור אפילו לגעת באשתו או להעביר דבר מידו לידה, כמו כל דיני נידה.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
בבשמים, שמכינים מראש. ו"איה" - שלוש בקשות.
יש להשתדל להשלים למאה ברכות ביום, וביום כיפור זה קשה מאוד - אין אכילה ואין שתייה, ושתיהן מקור עיקרי לברכות.
אבל מכיוון שזה חג, מותר בבשמים: עצי בשמים, עשבי בשמים, מיני בשמים, והנותן ריח טוב בפירות. להכין אותם מראש! כל כשעתיים נחשב "היסח הדעת", ומותר לברך שוב על כל הסדרה. וכן לענות "אמן" אחרי כל עולה בתורה.
וכוונת "איה": בשם האר"י הקדוש - במוסף של שני ימי ראש השנה, וכן ביום כיפור במוסף ובנעילה, כשאומרים "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ", יכול לכוון במילת "איה" לאחד משלושה דברים: עושר, או בנים תלמידי חכמים, או רוח הקודש - למי שראוי לכך. ובטוח שתתקבל בקשתו.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
מברכים זה את זה, ולומדים מיד.
שני דברים, ושניהם קלים לפספס בעייפות של סוף הצום.
הראשון: לברך זה את זה, ולא לקמץ. על פי הזוהר, הכוח של הברכות שמברכים זה את זה אחרי יום כיפור, כשכולם טהורים, גדול מאוד, וזה נותן שפע וברכה לכל השנה.
השני: לנסות ללמוד משהו מיד אחרי הצום. מכיוון שבמוצאי כיפור כמעט ואין לומדי תורה, מי שדוחק את עצמו ולומד בזמן הזה - שכרו עצום באלפי אלפי מונים. הרב הגאון מחבר "אגלי טל" נולד מפני שאביו עשה כן.
ויהי רצון שייתן לנו ה' כוח לעשות כן.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
לתמונה המלאה, על כל הפרטים: המדריך ההלכתי המלא.
אין תשלום, אין הרשמה ואין חסימות. מי שרוצה להחזיק את העבודה הזאת, מוזמן לקחת חלק.
לתרומה