לא. השנה תוקעים רק ביום השני.
מדאורייתא היה צריך לתקוע גם בשבת, וכך עולה מהתלמוד הבבלי. אבל חכמים גזרו שלא לתקוע בשופר בשבת, מחשש שאדם ייקח את השופר בידו וילך איתו אצל בקי ללמוד, ויעביר אותו ארבע אמות ברשות הרבים. לכן ביום הראשון, שהוא שבת, אין תקיעות כלל, וכל חיוב התקיעות מתקיים ביום השני, שהוא יום ראשון, מדרבנן.
ובעזרת השם כשייבנה המקדש נתקע גם בשבת, שכן במקדש הראשון ובשני היו תוקעים גם כשראש השנה חל בשבת.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
לא. השנה אין בו צורך כלל.
עירוב תבשילים נועד לאפשר בישול והכנה מיום טוב לשבת שבאה אחריו. השנה הסדר הפוך: השבת היא היום הראשון של החג, ואחריה יום טוב שני ביום ראשון, ואחריו יום חול. אין כאן שבת שבאה אחרי יום טוב, ולכן אין שום צורך בעירוב תבשילים.
זו אחת הטעויות הנפוצות בשנה כזאת: אנשים עושים עירוב מתוך הרגל, ולא זו הסיבה שנועד לה.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
נר שדולק 48 שעות. בלעדיו אין ממה להדליק ואין ממה לבשל.
ביום טוב אסור להדליק אש חדשה, ומותר רק להעביר אש מאש שכבר דולקת. בשנה רגילה אפשר להסתדר, אבל השנה יש רצף של שבת ויום טוב שני, ובכל הזמן הזה לא תהיה שום דרך ליצור אש.
לכן חובה להדליק ביום שישי, לפני כניסת השבת, נר נשמה או נר שדולק לפחות 48 שעות. ממנו מעבירים אש להדלקת נרות היום השני ולבישול.
מי ששוכח את זה נשאר במוצאי שבת בלי אפשרות להדליק נרות, בלי הבדלה כמו שצריך, ובלי אפשרות לחמם את האוכל.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
רק אחרי צאת השבת, ורק בהעברה מאש דולקת.
זו נקודה שצריך להיזהר בה מאוד. את נרות היום השני אי אפשר להדליק בזמן הרגיל של הדלקת נרות לפני השקיעה, כי עדיין שבת. מדליקים רק אחרי צאת השבת ממש, ורק בהעברה מאש שדלקה מלפני שבת.
בגני תקווה השנה, צאת השבת בשעה 19:27. מי שנוהג להוציא שבת כרבנו תם ימתין עד 20:02, ולא ידליק קודם אפילו מאש לאש.
האישה אינה מברכת שהחיינו בהדלקה, כי מברכים שהחיינו בקידוש.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
יקנה"ז: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן.
במוצאי השבת נכנס יום טוב שני, ולכן ההבדלה משולבת בתוך הקידוש, בסדר שנקרא יקנה"ז. ראשי התיבות: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן.
יין - מברכים בורא פרי הגפן. קידוש - מקדש ישראל ויום הזיכרון. נר - בורא מאורי האש, מהנר שהוכן מיום שישי. הבדלה - המבדיל בין קודש לקודש, ולא בין קודש לחול, כי אנחנו עוברים מקדושה אחת לקדושה שנייה. זמן - ברכת שהחיינו.
הנוסח המלא מופיע במחזורים של ראש השנה.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
מכינים ביום שישי אבוקה קטנה שתכבה מעצמה.
ביום טוב אסור לכבות אש, ומוצאי השבת הוא יום טוב. נר הבדלה גדול יישאר דולק שעות ארוכות ואי אפשר יהיה לכבותו.
העצה: להכין עוד ביום שישי נרונית קטנה ושטוחה, ולתקוע בתוכה פתילה נוספת, כך שיהיו שתי להבות. שתי להבות נחשבות אבוקה, וזה מה שצריך להבדלה.
מבדילים עליה, ונותנים לה לכבות מעצמה. פתרון של דקה, שחוסך אי נעימות של ערב שלם.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
כולם, ובאותו יום. זו שנה של אחדות.
בשנה רגילה הספרדים מברכים שהחיינו רק על תקיעות היום הראשון, והאשכנזים מברכים גם ביום השני. וספרדי שתוקע עבור אשכנזי ביום השני מבקש שהאשכנזי יברך את השהחיינו.
אבל השנה אף אחד אינו תוקע ביום הראשון, שהוא שבת. התקיעות היחידות הן ביום השני, וכולם, ספרדים ואשכנזים כאחד, מברכים שהחיינו באותו יום ועל אותן תקיעות.
על כל רמז של אחדות צריך לרקוד משמחה.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
כן, אבל במקום שאין עירוב יש להיזהר.
גם בשבת אומרים את סדר התשליך. החשש היחיד הוא טלטול המחזורים ברשות הרבים.
במקום שיש עירוב אין שום בעיה. במקום שאין עירוב, יאמרו את שלושת הפסוקים בעל פה, 'מי אל כמוך' וכו', ולא יוציאו את המחזורים.
ומי שחושש שבכל זאת יוציאו מחזורים לרשות הרבים, ידחה את התשליך ליום השני של ראש השנה, וזה נחשב אותו דבר.
נשים אינן צריכות לעשות סדר תשליך.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
לא. גם לא לסדר שולחן וגם לא להכין סלט.
אסור להכין מיום טוב ליום טוב שני, וגם לא משבת ליום טוב. זה כולל דברים שנראים תמימים: להכין סלט סמוך ליציאת היום הראשון כשברור שאוכלים אותו ביום השני, או לסדר את השולחן לכבוד הלילה הבא.
מה כן. הכי טוב לבשל את כל מאכלי ליל החג השני עוד ביום שישי, ובמוצאי שבת רק לחמם אותם.
ואחרי צאת השבת, לפני ההבדלה, מי שרוצה לסדר את השולחן יאמר קודם 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'. ואם בני הבית מרובים והזמן דחוק, אפשר להתחיל בסידור השולחן כבר אחרי השקיעה, אבל מלאכות כהדלקת אש, אפילו מאש לאש, רק אחרי צאת השבת ממש.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
כן לשניהם, ויש סדר שכדאי להקפיד עליו.
צדקתך: ראש השנה שחל בשבת, אומרים צדקתך במנחה. יש נוהגים שלא לאומרו, בעיקר אשכנזים, ונהרא נהרא ופשטיה. מנהגנו כמו שכתב מרן בשולחן ערוך, לומר צדקתך. ולפי מנהגנו שאומרים גם אבינו מלכנו, אומרים תחילה אבינו מלכנו ואחר כך צדקתך. (ילקוט יוסף מועדים עמוד נ"ט)
סעודה שלישית: אוכלים אותה כבכל שבת. אבל צריך תכנון, אחרת מגיעים לסעודת הלילה השנייה בלי תיאבון. לכן משתדלים לאכול מוקדם את סעודת הבוקר, ואת הסעודה השלישית אחרי חצות היום.
הנכון לאכול סעודה שלישית אחרי מנחה. ומי שחושש שאז יקשה עליו לאכול בליל השני, יאכל פחות בסעודה השנייה, וכשמגיע חצות היום יאכל סעודה שלישית כמה שירצה.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
הכי טוב לפני עמוד השחר. מי שהגיע אחרי הנץ מדלג על הווידוי.
בסליחות יש וידוי, ובערב ראש השנה אין תחנון. לכן הכי טוב להתחיל את הסליחות עוד לפני עמוד השחר, ואז מותר להמשיך גם אחרי שהאיר היום.
מי שהגיע לבית הכנסת לסליחות רק אחרי הנץ החמה, ידלג על כל הווידוי. רק מי שהתחיל לפני כן יאמר וידוי בתוך הסליחות.
בגני תקווה השנה, הנץ החמה בערב ראש השנה בשעה 06:20.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
לאשתך כן, אם מינתה אותך שליח. לאדם אחר לא.
בעל יכול להתיר נדרים עבור אשתו, בתנאי שהיא מינתה אותו שליח במפורש. היא אומרת לו: אני ממנה אותך שליח להתיר לי את הנדרים.
אבל אי אפשר להיות שליח לאדם אחר. כל אחד צריך את ההתרה שלו.
את ההתרה אפשר לעשות בפני שלושה, ועדיף בפני עשרה.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
לא חובה, אבל רצוי. ומי שלא מתענה - שלא יאכל סעודה מהשעה העשירית.
התענית בערב ראש השנה אינה חובה. היא רצויה, כדי להגיע זכים וטהורים ליום הדין, והיא מעמוד השחר עד השקיעה.
מי שאינו מתענה - שלא יקבע סעודה מהשעה העשירית ביום, כדי להגיע עם תיאבון לסעודת החג. בגני תקווה השנה זה מ-15:43.
מי שמתענה יאמר 'עננו' במנחה של ערב החג. ולא חובה לקבל את התענית במנחה של היום הקודם, אך רצוי.
ואם יש ברית או סעודת מצווה באותו יום, המוזמנים מותרים לאכול בלי התרה.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
להדליק נר של שבת ושל יום טוב. ברכה אחת לשניהם.
ביום שישי מדליקים נרות גם לשבת וגם ליום טוב, ומברכים ברכה אחת: 'ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת ושל יום טוב'.
וכאן שתי נקודות שרבים טועים בהן. הראשונה: קודם מברכים ואחר כך מדליקים, ולא להפך. השנייה: האישה אינה מברכת שהחיינו בהדלקה, כי מברכים שהחיינו בקידוש.
מי שחושש שישכח את הנוסח - יכתוב אותו על פתק ויניח ליד הנרות.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
עדיף אחרי המוציא, ולברך קודם על פרי עץ ועל פרי אדמה שאינם נאכלים עם לחם.
אם עושים את הסימנים לפני הסעודה, צריך לאכול פחות מכזית מכל דבר כדי לא להתחייב בברכה אחרונה. זו מגבלה שקשה מאוד לעמוד בה, במיוחד עם התפוח בדבש.
לכן, כדי לצאת מכל הספקות, עדיף מיד אחרי הקידוש לעשות נטילת ידיים ולברך המוציא על הלחם.
אבל גם אז יש פירות בסימנים שאינם נפטרים בברכת המוציא. הפתרון: לפני אכילת הסימנים לברך 'בורא פרי העץ' על פרי עץ שאינו נוהג לאכול עם לחם, ואחר כך 'בורא פרי האדמה' על בוטן או פרי אדמה אחר שאינו אוכל בדרך כלל עם לחם. מכאן והלאה אפשר לעשות את כל הסימנים תוך כדי הסעודה, בלי שום חשש.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
ראש של עוף או של דג, ומדלגים על המילים 'ואילו של יצחק'.
מי שאין לו ראש כבש יכול לקחת ראש של עוף, במקום שנוהגים לאכול ראש של עוף, או ראש של דג.
אבל שימו לב: מי שלא לקח ראש של כבש דווקא, ידלג בברכה על המילים 'ותזכור לנו עקדתו ואילו של יצחק אבינו'. שהרי אילו של יצחק היה כבש זכר, וזה מה שהסימן רומז אליו.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
ממש לא. זה רק סימן, ואפשר אפילו לדמיין אותו.
בשום פנים לא. הסימנים הם סימן, לא עיקר. מי שלא השיג אחד מהם, או אפילו את כולם, לא צריך להצטער.
אפשר לקחת תמונה של הסימן, ואפשר פשוט לדמיין אותו בלב ולומר את נוסח 'יהי רצון'.
אני מכיר משפחה שכל אחד מבני הזוג חשב שהשני מכין, ובסוף ישבו בליל ראש השנה בלי שום סימן. אמרו את הברכות וזהו, וזה היה לילה מעולה. האכילה אינה העיקר, הכוונה היא העיקר. ומי שכן מכין - מוסיף שמחה, וזה טוב.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
רצוי, אבל גם בלעדיהם מברכים שהחיינו.
בלילה הראשון יש חיוב ברור לומר שהחיינו. בלילה השני יש מחלוקת, ולכן טוב ללבוש בגד חדש או להניח לפניו פרי חדש.
שימו לב לפרט: לא מברכים שהחיינו על הפרי, אלא בקידוש. הפרי רק מונח לפניו.
ומי שאין לו פרי חדש ולא בגד חדש - אף על פי כן יברך שהחיינו בקידוש. אין להישאר בלי הברכה בגלל זה. כדאי פשוט להכין מראש, עוד לפני החג.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
עדיף שלא. ואם חייבים - רק אחרי חצות היום.
אמרו: מי שישן בראש השנה, מזלו ישן. ולכן משתדלים לא לישון ביום.
ומי שקשה לו מאוד - יישן רק אחרי חצות היום. בגני תקווה השנה, חצות היום ב-12:36.
אבל שימו לב לנקודה שרבים מפספסים: גם אדם שיושב חסר מעש נחשב כאילו הוא ישן. לכן ילמד תורה, יקרא תהילים, אגדה, כל דבר, עד שיעבור חצות.
רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל כתב בשלמי מועד שמי שממשיך את שנתו מעמוד השחר אינו חייב לקום, כי היום נמשך אחר הלילה. אך טוב יעשה אם יתגבר כארי ויקום.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
כן, אלא אם תיקנת תוך כדי דיבור. ולשליח ציבור יש דין אחר.
מי שטעה ואמר 'האל הקדוש' במקום 'המלך הקדוש', או 'מלך אוהב צדקה ומשפט' במקום 'המלך המשפט', ולא תיקן תוך כדי דיבור - חוזר לראש התפילה.
יוצא דופן אחד: שליח ציבור שטעה ואמר 'האל הקדוש' חוזר ל'אתה קדוש', ולא לראש.
וכן מי שטעה בברכת 'מעין שבע' ולא אמר 'המלך', ולא תיקן וכבר חתם - אינו חוזר, משום ספק ברכות להקל.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
לא. רק בשמונה עשרה ובקדיש תתקבל.
זו טעות נפוצה מאוד. 'עושה השלום', עם ה"א הידיעה, אומרים רק בתפילת שמונה עשרה ובקדיש תתקבל.
בכל שאר הקדישים, למשל קדיש יתום, אומרים 'עושה שלום' כרגיל, בלי ה"א.
ורמז יפה: 'השלום' בגימטריה 381, כמניין ספריאל, שמו של המלאך שכותב את שמות בני ישראל בספר החיים.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
בחג מותר גם להאריך וגם לקצר. בשבת רק להאריך.
בשבת מותר רק להאריך זמן קיים - להזיז את השנתות כך שהמכשיר יידלק מאוחר יותר או ייכבה מאוחר יותר.
בחג מותר גם להאריך וגם לקצר.
אבל בשני המקרים אסור להעביר מיידית ממצב כבוי לדלוק או להפך. מזיזים את השנתות בלבד, והשינוי מתרחש מאוחר יותר מעצמו.
מדובר בטיימר מכני. שווה להתקין אותם לפני החג, כי הם פותרים הרבה מאוד מצבים ברצף הארוך של שבת ויום טוב.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
מי שדיבר באמצע התשר"ת לא יצא, וחייב לשמוע שוב.
אסור לדבר באמצע התקיעות. מי שדיבר בין התקיעות בתוך התשר"ת - לא יצא ידי חובה, וחייב לשמוע תקיעות מחדש.
לכן חשוב מאוד להוציא את הילדים הקטנים מבית הכנסת בזמן התקיעות, שלא יפריעו לציבור.
ורגע לפני שמיעת התקיעות, רצוי להרהר בתשובה. יש כוח גדול מאוד לתקיעות בעולמות העליונים, והתשובה מועילה מאוד. והעצה הזאת טובה תמיד: להרהר בתשובה לפני כל עשיית מצווה.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
העיקר שלושים במעומד. בבית הכנסת שומעים מאה ואחת.
עיקר החיוב הוא שלושים התקיעות שתוקעים במעומד. מי ששמע שלושים תקיעות - יצא ידי חובתו.
לכן, אדם שתוקע בבית עבור חולה או עבור מי שלא הגיע לבית הכנסת: שניהם יעמדו, התוקע והשומע, ויתקע שלושים תקיעות, וסגרו את העניין.
בבית הכנסת סך התקיעות בפועל הוא מאה ואחת: שלושים בישיבה, אך בזמן הברכות עומדים ואחר כך יושבים; עוד שלושים בלחש של שמונה עשרה; שלושים בחזרת השליח ציבור; עשר בקדיש תתקבל; ותרועה גדולה אחת בסוף התפילה, כדי לערבב את השטן.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
'ותודיענו' במקום 'אתה חוננתנו'. ואם הזכרת את השם, אינך חוזר.
במוצאי שבת שהוא יום טוב, מתפללים ערבית ומוסיפים בעמידה 'ותודיענו', במקום 'אתה חוננתנו' שאומרים בכל מוצאי שבת. הנוסח מופיע במחזורים.
ואם שכח ולא אמר: אם נזכר כשאמר 'ברוך אתה', קודם שהמשיך 'ה' מקדש ישראל ויום הזיכרון' - חוזר ואומר 'ותודיענו'.
אבל אם כבר אמר 'ברוך אתה ה'', כיוון שהזכיר את שם השם - אינו חוזר. (חזון עובדיה)
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
מיני מגדים, ברכות ריח ואשר יצר. חסרות כשמונה עשרה.
בכל יום חייב אדם במאה ברכות, ובימי חול קל להשלים אותן דרך התפילות. אבל בשבת וביום טוב התפילות קצרות יותר במניין הברכות, ונוצר חוסר.
בחג ראשון חסרות כשמונה עשרה ברכות, ובחג שני כתשע עשרה - כי ברכת שהחיינו על השופר היא רק ביום הראשון, ואילו בשנה שאין תקיעות ביום הראשון, השהחיינו נאמר ביום השני.
איך משלימים: מיני מגדים, פירות ומשקאות שמברכים עליהם, ברכות הריח, וברכת אשר יצר. הבן איש חי, שנה ראשונה פרשת וישב אות ט"ו, נותן עצה מסודרת איך להשלים מאה ברכות בכל יום.
הסרטון הקצר לשאלה הזאת בהכנה.
לתמונה המלאה, על כל הפרטים והזמנים: המדריך ההלכתי המלא.
אין תשלום, אין הרשמה ואין חסימות. מי שרוצה להחזיק את העבודה הזאת, מוזמן לקחת חלק.
לתרומה