מדריך מעשי, צעד אחר צעד, מהלילה שלפני ערב החג ועד מוצאי היום השני. ההלכות מסוכמות מספרי ילקוט יוסף והליכות מועד.
למי המדריך הזה מתאים. לשנה שבה היום הראשון של ראש השנה נופל בשבת. בשנת תשפ"ז זה המצב בדיוק: ערב ראש השנה ביום שישי, היום הראשון של החג בשבת, היום השני ביום ראשון, וצום גדליה ביום שני.
הזמנים שבטבלה שלהלן מחושבים לגני תקווה. יש הפרשים קטנים בין הלוחות ובין המקומות, ולכן כל אחד יתעדכן לפי לוח הזמנים של מקום מגוריו.
| שישי 11.9 ערב ראש השנה | שבת 12.9 יום א׳ של החג | ראשון 13.9 יום ב׳ של החג | |
|---|---|---|---|
| עלות השחר | 05:08 | 05:09 | 05:09 |
| הנץ החמה | 06:20 | 06:21 | 06:21 |
| חצות היום | 12:36 | 12:36 | 12:36 |
| תחילת השעה העשירית | 15:43 | 15:42 | 15:41 |
| הדלקת נרות | 18:33 | רק אחרי 19:27 ובהעברה מאש דולקת | - |
| שקיעה | 18:53 | 18:51 | 18:50 |
| צאת הכוכבים | 19:28 | 19:27 | 19:25 |
| רבנו תם | 20:04 | 20:02 | 20:01 |
הדלקת הנרות חושבה עשרים דקות לפני השקיעה, כמנהג רוב המקומות באזור. מי שנוהג אחרת יתאים לפי מנהגו. ושימו לב היטב: את נרות היום השני מדליקים רק אחרי צאת השבת, כלומר לא לפני 19:27, ורק בהעברה מאש שדלקה מלפני שבת. מי שמוציא שבת כרבנו תם ימתין עד 20:02.
בראש השנה אדם נידון על השנה הבאה, ולפעמים דנים אותו לשנים רבות. וגם כשנגזר על אדם דבר, לא נקבע באיזה יום זה יתרחש. במשך השנה, בכל יום, דנים אותו לפי מעשיו אם מגיע לו לקבל את הטוב או את הגזרה, וכן אם יחיה או לא.
ואז הנפטרים שמכירים את האדם שומעים מראש על הגזרה, ויכולים לפעול עבור החי. דעו: הם יכולים ממש לבטל גזרות, למשל על ידי פדיון נפש שעושים לאדם מעולם האמת. לכן מי שפועל למען עילוי נשמת הנפטרים של משפחתו, או של נפטרים אחרים, הם יפעלו עבורו.
עושים תיקון חצות כרגיל, תיקון רחל וגם תיקון לאה, וזה למרות שלמחרת אין תחנון.
סליחות. הכי טוב להתחיל לפני עמוד השחר, ויש מתירים עד הנץ החמה, כי בסליחות יש תחנון ובערב ראש השנה אין תחנון. לכן מתחילים קודם, ומותר להמשיך גם ביום. מי שהגיע לבית הכנסת לסליחות אחרי הנץ החמה - ידלג על כל הווידוי. רק מי שהחל בסליחות לפני כן יאמר וידוי.
חשוב מאוד לקנות מתנה לאישה לכבוד החג. צריך לשמח אותה. קנו את המתנה מראש.
אין אומרים וידוי, לא בשחרית ולא במנחה.
התרת נדרים. בעל יכול להתיר לאשתו אם מינתה אותו שליח, אך אי אפשר להיות שליח לאדם אחר. אפשר להתיר בשלושה, ועדיף בעשרה.
הליכה לבית העלמין. נוהגים ללכת בערב ראש השנה לקברים ולהתפלל אל הקדוש ברוך הוא שירחם עלינו בזכות הנפטרים. מי שמתכנן ללכת, שילך מוקדם. בתי העלמין עמוסים מאוד ביום הזה.
צדקה. טוב לתת צדקה לעניים. יש הרבה משפחות שאין להן יכולת לקניות החג.
אין תוקעים בשופר בערב ראש השנה. מי שצריך עדיין להתלמד, יתקע בחדר סגור.
תענית. כדי להגיע זכים וטהורים לראש השנה, רצוי, ולא חובה, להתענות בערב ראש השנה. התענית היא מעמוד השחר עד השקיעה. מי שאינו מתענה, שלא יקבע סעודה מהשעה העשירית ביום. ומי שמתענה יאמר "עננו" במנחה של ערב החג. לא חובה לקבל את התענית במנחה של היום הקודם, אך רצוי. ואם יש ברית או סעודת מצווה באותו יום, המוזמנים מותרים לאכול בלי התרה.
יסתפר, יקצץ ציפורניים, וילך למקווה. מי שאינו יכול ללכת למקווה, יתקלח עד שירדו על גופו תשעה קבין מים, כשנים עשר וחצי ליטר. יכבס את בגדיו וילבש בגדים נאים.
לא לאכול סעודה מהשעה העשירית, כדי להגיע עם תיאבון לחג.
מומלץ מאוד לעבור במחזור על תפילות החג כהכנה, ולהבין את משמעות המילים. תפילה שמבינים אותה מתקבלת ביותר.
שלושה דברים שאם לא מכינים אותם ביום שישי, נתקעים באמצע החג.
נר של 48 שעות. בחג אסור להדליק אש, כמו בשבת, אבל מותר להעביר אש מאש דולקת. לכן לפני כניסת החג יש להדליק נר נשמה שיחזיק לפחות 48 שעות, וישמש להעברת אש. בלי זה אין ממה להדליק את נרות היום השני ואין ממה לבשל.
אבוקה להבדלה. מוצאי שבת הוא יום טוב שני, ואם מדליקים נר הבדלה גדול, אסור לכבות אותו, כי ביום טוב אסור לכבות אש. העצה: קחו נרונית קטנה ושטוחה, ותקעו בתוכה עוד פתילה, שיהיו שתי להבות. זה נקרא אבוקה. ואחרי ההבדלה פשוט אל תכבו אותה.
פתילות צפות לשני הימים של ראש השנה, להדלקת הנרות.
טיימר חשמלי. שימו טיימר בשקעים. בחג מותר לתכנת קדימה, שהטיימר יידלק או ייכבה מאוחר יותר, ובחג מותר גם לקצר. בשבת, לעומת זאת, מותר רק להאריך זמן קיים. בשני המקרים אסור להעביר מיידית ממצב כבוי לדלוק, רק להזיז את השנתות.
עירוב תבשילים, השנה אין צורך. ראש השנה יוצא בשבת וביום ראשון, ועירוב תבשילים עושים רק כאשר השבת באה אחרי יום טוב.
ברכת שהחיינו. להכין מראש מאכל חדש או בגד חדש, ולשמור אותו לליל השני של ראש השנה. בלילה הראשון יש חיוב לומר שהחיינו, ובלילה השני יש מחלוקת. ומי שלא הכין בגד חדש, עדיין יברך שהחיינו.
כלל גדול בידינו: הכול הולך אחר החיתום. יש להתפלל את המנחה של ערב החג בכוונות גדולות ובכובד ראש. וטוב יעשו הגבאים אם יודיעו לציבור מראש שזמן תפילת שמונה עשרה במנחה האחרונה של השנה יהיה ארוך משמעותית מהרגיל, כדי לאפשר לציבור להרבות בכוונות ובתחנונים, לעשות תשובה ולהביע חרטה על מעשינו הלא טובים עד כה.
לקנות סכין חדשה ולהשחיז אותה. סופי התיבות של הבקשה לפרנסה "פותח את ידך" יוצאים כמו השם הקדוש חת"ך, שנרמז בסכין החותכת דברים.
סגולה גדולה בשם המקובלים, רבי חיים פלאג'י בספרו "מועד לכל חי" סימן י"ב אות ב': לקרוא בערב ראש השנה בפרשת "כי תבוא" את אחד עשר הפסוקים הראשונים. וכל הקורא פרשה זו, הקדוש ברוך הוא מעביר כרוז ברקיע ואומר: גביתי מאדם זה כל החובות, ומוחל לו על חטאותיו.
(א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: (ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם: (ג) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ: (ד) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ: (ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב: (ו) וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה: (ז) וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ: (ח) וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים: (ט) וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: (י) וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה' וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ: (יא) וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ:
מדליקים נרות ליום טוב כמו שמדליקים לשבת, בשני הימים. וכשיום טוב ראשון חל בשבת, מדליקים ביום שישי נרות גם לשבת וגם ליום טוב, ומברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל יוֹם טוֹב". קודם מברכים ואחר כך מדליקים, ולא להפך.
הדלקת הנרות של יום טוב שני תיעשה אך ורק לאחר צאת השבת, ועל ידי העברה מאש שהייתה דלוקה מלפני שבת. מי שמוציא את השבת לפי זמן רבנו תם, ידליק רק אחרי יציאת השבת לרבנו תם.
האישה לא תברך שהחיינו בהדלקת הנרות, כי מברכים שהחיינו בקידוש.
קידוש. מברכים על היין "בורא פרי הגפן", ולא שותים עדיין. אחר כך הקידוש, "מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן". ובסיום מברכים שהחיינו, ואז שותה מלוא לוגמיו. הנוסח המלא בסידורים של ראש השנה.
בליל יום טוב שני מברכים שהחיינו בקידוש, וטוב ללבוש בגד חדש או להניח לפניו פרי חדש כדי לברך עליו שהחיינו, אך לא מברכים על הפרי אלא בקידוש. ואם אין לו פרי חדש, אף על פי כן יברך שהחיינו.
אם עושים את הסימנים לפני הסעודה, יש להשתדל לאכול פחות מכזית מכל דבר, כדי לא להתחייב בברכה אחרונה. זו מגבלה שקשה מאוד לעמוד בה, במיוחד עם התפוח בדבש. לכן, כדי לצאת מהספקות, עדיף מיד אחרי הקידוש לעשות נטילת ידיים ולברך "המוציא" על הלחם.
אבל גם אחרי המוציא יש פירות בסימנים שאינם נפטרים בברכת המוציא. פתרון אפשרי: לפני אכילת הסימנים לברך "בורא פרי העץ" על פרי עץ שאינו נוהג לאכול עם לחם, ואחר כך "בורא פרי האדמה" על בוטן או פרי אדמה אחר שאינו אוכל בדרך כלל עם לחם. כעת אפשר לעשות את הסימנים תוך כדי הסעודה, בלי לחשוש לעניין הברכות.
הסימנים: תמר, סילקא (סלק, ויש אומרים תרד), כרתי (סלרי), קרא (דלעת), לוביא הנקרא גם רוביא (שעועית), רימון, ראש כבש, ותפוח בדבש. מי שאין לו ראש כבש יכול לקחת ראש של עוף, במקום שנוהגים לאכול ראש של עוף, או ראש של דג. ומי שלא לקח ראש של כבש דווקא, ידלג בברכה על המילים "ותזכור לנו עקדתו ואילו של יצחק אבינו".
את סדר הסימנים עושים בשני הלילות של ראש השנה. יש שעושים את הסדר באופן שונה, וכל אחד ילך לפי מנהגו ואין בזה בעיה.
ואם לא השגתם אחד מהסימנים, אל תצטערו. זה רק סימן. אפשר לקחת תמונה, או פשוט לדמיין את הסימן ולומר את נוסח "יהי רצון".
נוהגים שלא לאכול מאכלים חריפים או חמוצים, אלא רק דברים מתוקים לסימן טוב. יש נוהגים להביא אתרוג ולומר לפני אכילתו "יהי רצון שנהיה הדורים במצוות". ויש נוהגים שלא לאכול ענבים שחורים, ויש שאוכלים ענבים לבנים.
טוב ללמוד בשני הלילות את המשנה של מסכת ראש השנה. בקצב בינוני זה פחות מרבע שעה. המהדרים קוראים גם את הזוהר לסעודה, קצת יותר ארוך. הנוסחים בסידורים.
ברכת המזון. בזימון מוסיפים "וברשות יומא טבא אושפיזא קדישא, וברשותכם". ובברכה מוסיפים "רצה והחליצנו" וגם "יעלה ויבוא", כי זה גם שבת וגם יום טוב.
הכי טוב להתפלל שחרית כוותיקין, עם הנץ.
לא לכעוס. זה יום שהוא ראי של כל השנה. להפך, להיות שמחים ובאווירה של קדושה.
לא לישון ביום ראש השנה. מי שישן בראש השנה, מזלו ישן. ואם קשה, לישון רק אחרי חצות היום. גם אדם שיושב חסר מעש נחשב כאילו הוא ישן, ולכן ילמד תורה, יקרא תהילים או אגדה, עד שיעבור חצות היום. ממילא חוזרים מבית הכנסת מאוחר יחסית.
לכן יש להשתדל לקום לפני עמוד השחר, ומי שקשה לו, לפני הנץ החמה. רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל כתב בשלמי מועד שמי שממשיך את שנתו מעמוד השחר אינו חייב לקום, כי היום נמשך אחר הלילה. אך טוב יעשה אם יתגבר כארי ויקום.
אכילה לפני התפילה. לשתות מותר. לגבי אכילה, הזוהר החמיר מאוד שלא לאכול לפני התפילה. ומי שאינו הולך לפי הזוהר, מותר לו לאכול דבר מה לפני עמוד השחר, ולא אחריו.
זו השחרית הארוכה ביותר בשנה, ותפילת העמידה ארוכה פי כמה מכל יום אחר. גם יוצא לומר "עלינו לשבח" באמצע התפילה בלחש, וזה מבלבל את מי שלא התכונן. עברו על המחזור לפני החג, וכדאי שלכל אחד יהיה סט מחזורים משלו לכל החגים.
שינויי התפילה בעשרת ימי תשובה: זכרנו לחיים, מי כמוך, וכתוב לחיים או בספר חיים, המלך הקדוש, המלך המשפט, ועושה השלום.
מי שטעה. אם טעה ב"המלך הקדוש" או ב"המלך המשפט" ולא תיקן תוך כדי דיבור, חוזר לראש. יוצא דופן: שליח ציבור שטעה ואמר "האל הקדוש" חוזר ל"אתה קדוש" ולא לראש. וכן מי שטעה במעין שבע ולא אמר "המלך", ולא תיקן וחתם, אינו חוזר, משום ספק ברכות להקל.
נקודה שהרבה טועים בה. "עושה השלום" אומרים רק בתפילת שמונה עשרה ובקדיש תתקבל. בכל שאר הקדישים, למשל קדיש יתום, אומרים "עושה שלום" כרגיל. השלום בגימטריה 381, כמניין ספריאל, שם המלאך שכותב את שמות בני ישראל בספר החיים.
מצווה מדאורייתא לשמוע תקיעות שופר ביום טוב ראשון של ראש השנה, ולפי התלמוד הבבלי אפילו כשחל בשבת, ואילו לפי הירושלמי אין תוקעים בשבת מדאורייתא. אך להלכה למעשה גזרו חכמים שלא לתקוע בשופר בשבת, שמא יוציא אדם את השופר מרשות היחיד לרשות הרבים. וביום השני של ראש השנה יש חיוב לשמוע תקיעות מדרבנן.
לסיכום: בשנה שבה היום הראשון חל בשבת, בשבת לא תוקעים בשופר, וביום השני תוקעים ומברכים "לשמוע קול שופר" וברכת שהחיינו.
ובעזרת השם, כשייבנה המקדש במהרה, נתקע בשופר גם בשבת. שבמקדש הראשון ובשני היו תוקעים גם כשראש השנה חל בשבת.
מי שעבר ותקע בשופר ביום הראשון שחל בשבת, ובירך גם ברכת שהחיינו, אף שעבר על גזרת חכמים, מכל מקום עשה קצת מצווה, ואין ברכותיו לבטלה.
אסור לדבר באמצע התקיעות. יש להוציא את הילדים הקטנים מבית הכנסת שלא יפריעו בזמן התקיעות. מי שדיבר בין התקיעות באמצע התשר"ת, לא יצא, וחייב לשמוע תקיעות מחדש.
עיקר התקיעות הן שלושים התקיעות שתוקעים במעומד. לכן אדם שתוקע בבית עבור מישהו, ששניהם יעמדו, התוקע והשומע, ויתקע שלושים תקיעות וזהו.
בבית הכנסת סך התקיעות בפועל הוא מאה ואחת: שלושים בישיבה, אך בזמן הברכות על התקיעות צריך לעמוד ואחר כך יושבים; עוד שלושים בלחש של שמונה עשרה; שלושים בחזרת השליח ציבור; עשר בקדיש תתקבל; ותרועה גדולה אחת בסוף התפילה, כדי לערבב את השטן.
שהחיינו על תקיעת שופר. בשנה רגילה הספרדים מברכים שהחיינו רק על תקיעות היום הראשון, והאשכנזים מברכים גם ביום השני. אבל בשנה כזאת אף אחד לא תוקע בשבת, וביום השני כולם מברכים שהחיינו. על כל רמז של אחדות צריך לרקוד משמחה.
ורגע לפני שמיעת תקיעות השופר, רצוי להרהר בתשובה. יש כוח גדול מאוד לתקיעות בעולמות העליונים, והתשובה מועילה מאוד. והעצה הזאת טובה תמיד: להרהר בתשובה לפני כל עשיית מצווה.
לא לשכוח: בראש השנה ברא הקדוש ברוך הוא את העולם יש מאין. לכן יש כוח בימים האלה לבקש מהשם שיעשה לנו ניסים יש מאין. הרבה עקרות שלא היה להן רחם כלל נפקדו דווקא בראש השנה, שרה אמנו, רחל אמנו, וחנה אמו של שמואל הנביא. אין נס שנחשב גדול מדי עבור ראש השנה. יש רק להכין את הכלי לקבלת השפע, ולבקש נכון.
ואיך מבקשים נכון? על ידי כוח התפילה: להבין מה אנחנו מתפללים, ומידת האמת, להתכוון באמת לקיים את מה שאנחנו מתפללים עליו. כשמבקשים "השיבנו ה' אליך ונשובה", שנתכוון באמת לחזור בתשובה. לא לדבר לשון הרע. ולא להשאיר כעס בלב על אף אדם, ולא משנה כמה הוא פגע בנו. להפך: להתפלל לה' מעומק הלב שבשמים לא יענישו את מי שפגע בנו על כך שפגע בנו.
ואז אנחנו מוציאים מהכוח אל הפועל את המיוחד שבראש השנה, ימים שבהם ברא הקדוש ברוך הוא יש מאין, ונוכל לבקש כל בקשה שנרצה, אפילו יש מאין.
ככל שמישהו פגע בנו יותר, ואנחנו שוברים את הטבע שלנו יותר כדי לסלוח לו, כך ישבור השם את הטבע עבור בקשותינו. אם יש לכם מישהו שפגע בכם, דעו שזה יהלום יקר. תסלחו לו, ותקבלו את היהלום מן השמים.
בשם האר"י הקדוש: במוסף של שני ימי ראש השנה, וכן ביום כיפור במוסף ובנעילה, כשאומרים "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ", יכול לכוון במילת "איה" לאחד משלושה דברים: עושר, או בנים תלמידי חכמים, או רוח הקודש למי שראוי לכך. ובטוח שתתקבל בקשתו.
בתהילים יש מאה וחמישים פרקים. פעמיים תהילים הם שלוש מאות פרקים, כמניין "כפר" בגימטריה.
צדקתך. ראש השנה שחל בשבת, אומרים צדקתך במנחה. ויש נוהגים שלא לאומרו, בעיקר האשכנזים, ונהרא נהרא ופשטיה. מנהגנו כמו שכתב מרן בשולחן ערוך, לומר צדקתך. ולפי מנהגנו שאומרים גם "אבינו מלכנו", יאמרו תחילה אבינו מלכנו ואחר כך צדקתך. (ילקוט יוסף מועדים עמוד נ"ט)
סעודה שלישית. ראש השנה שחל בשבת, אוכלים סעודה שלישית כבכל שבת. ולכן יש להשתדל לאכול מוקדם את סעודת הבוקר, כדי לאכול סעודה שלישית אחרי חצות היום, ושיישאר תיאבון לסעודת הלילה השנייה.
הנכון לאכול סעודה שלישית אחרי תפילת מנחה. אבל מי שחושש שאם יאכל אחרי מנחה יקשה עליו לאכול בליל השני, עדיף שיאכל פחות בסעודה השנייה, וכשמגיע חצות היום יאכל סעודה שלישית כמה שירצה. עד הלילה יהיה שוב רעב.
תשליך. גם בשבת אומרים את סדר התשליך. ובמקום שאין עירוב, יאמרו את שלושת הפסוקים בלבד, "מי אל כמוך" וכו', ולא יוציאו את המחזורים. ואם יש חשש שיוציאו אותם לרשות הרבים, יאמרו את התשליך ביום השני של ראש השנה. נשים אינן צריכות לעשות סדר תשליך.
אסור לבשל ביום הראשון של החג עבור היום השני, אך מותר לבשל הרבה עבור היום הראשון כך שיישאר גם ליום השני. בשנה שהיום הראשון הוא שבת ממילא לא מבשלים כלל, אך יש עוד עניינים של הכנה: אסור להכין סלט סמוך ליציאת היום הראשון כשברור שאוכלים אותו ביום השני, ואסור להכין את השולחן ביום טוב ראשון לכבוד יום טוב שני.
הכי טוב לבשל את כל מאכלי ליל החג השני ביום שישי, ובמוצאי שבת רק לחמם אותם. ומי שירצה יכול לבשל ולהכין על האש ביום השני, שכבר אחרי השבת, כי ביום טוב מותר להכין אוכל נפש. רק להיזהר שלא להדליק אש חדשה אלא רק להעביר אש מנר קיים, ואסור לכבות את האש. בגז כדאי להתקין מתקן שנקרא חג"ז, מעין טיימר שמפעיל את הגז לזמן מוגבל ומנתק אותו בסיום.
אחרי צאת השבת, לפני ההבדלה. מי שרוצה לסדר את השולחן ושאר ההכנות לסעודת ליל שני, יאמר קודם "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ". ומכל מקום, אם בני הבית מרובים והזמן דחוק, יכולים להתחיל בסידור השולחן מיד לאחר השקיעה, אבל את שאר המלאכות, כהדלקת אש אפילו מאש לאש, לא יתחילו בשום אופן אלא לאחר צאת השבת. (חזון עובדיה)
מי שמוציא שבת כרבנו תם ישים לב שלא להדליק אפילו מאש לאש קודם זמן לילה לפי רבנו תם. ובשאר ההכנות שאינן איסור מלאכה מן התורה, כשטיפת כלים וסידור שולחן, רשאי לעשות קודם לכן. ומכל מקום רשאי לומר לחברו שאינו מוציא שבת כרבנו תם, או לילדו הקטן, שידליק עבורו את האש והגז, ואז יהיה רשאי בעצמו לתת על האש תבשילים שכבר בושלו מיום שישי כדי לחממם. וכן מי שיש לו פלטה של שבת דלוקה, אף שהוא מוציא את השבת כרבנו תם, מותר לו לכתחילה לחמם עליה מרק קודם זמן רבנו תם. (פניני הלכה)
במוצאי שבת מתפללים ערבית ומוסיפים בעמידה "וְתוֹדִיעֵנוּ", במקום "אתה חוננתנו" שבכל מוצאי שבת, כמובא בסידורים. ואם שכח ולא אמרו: אם נזכר כשאמר "ברוך אתה", קודם שהמשיך "ה' מקדש ישראל ויום הזיכרון", חוזר ואומר "ותודיענו". אבל אם כבר אמר "ברוך אתה ה'", כיוון שהזכיר את השם, אינו חוזר. (חזון עובדיה)
ראשי תיבות: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן.
יין. עושים קידוש על היין, "בורא פרי הגפן".
קידוש. "מקדש ישראל ויום הזיכרון". הנוסח המלא בסידורים של ראש השנה.
נר. מברכים על הנר "בורא מאורי האש", מהנר שהוכן מיום שישי. ואחרי ההבדלה לא לכבות את הנר, זה חג.
הבדלה. "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ".
זמן. מברכים שהחיינו. גם בליל שני מברכים שהחיינו, וישתדל להביא בגד חדש או פרי חדש. ואם אין, עדיין יברך.
בחג ראשון חסרות שמונה עשרה ברכות, ויש להשלים אותן על ידי מיני מגדים, אשר יצר, ברכות הריח וכדומה. בחג שני חסרות תשע עשרה, כי ברכת שהחיינו על השופר היא רק ביום הראשון, אך בשנה שאין תקיעות ביום הראשון, יש שהחיינו ביום השני. הבן איש חי, שנה ראשונה פרשת וישב אות ט"ו, נותן עצה איך להשלים מאה ברכות בכל יום.
לישועתך קיוויתי ה'. שנה טובה ומבורכת לכל עם ישראל, וגאולה ברחמים גדולים.
השיעור המלא בווידאו, וכן שיעורים נוספים על ההכנות שלפני ראש השנה ועל חשבון הנפש, זמינים בערוץ היוטיוב.
אין תשלום, אין הרשמה ואין חסימות. מי שרוצה להחזיק את העבודה הזאת, מוזמן לקחת חלק.
לתרומה