חגים · צומות ותעניות ציבור · מעוברות ומניקות
אחת השאלות שחוזרות בכל צום מחדש. התשובה ההלכתית ברורה הרבה יותר ממה שרבות חושבות.
מעוברות ומניקות פטורות מצום גדליה, מתענית אסתר, מי"ז בתמוז ומעשרה בטבת.
מינקת פטורה אפילו אם הפסיקה להניק, והיא עדיין בתוך עשרים וארבעה חודשים ללידה.
אך בתשעה באב, מעוברות ומניקות מתענות. אך אם יש בה חולי, אפילו שאין סכנה, למשל שפעת, הן פטורות גם מצום תשעה באב, ומכל שאר הצומות, חוץ מכיפור.
בכל מקרה, אם היא פטורה מהצום, לא לאכול דברי תענוג.
ילקוט יוסף
הפטור אינו תלוי בשאלה כמה קשה לה. אישה מעוברת ואישה מניקה פטורות מארבע התעניות, ולא צריך להגיע למצב של חולשה או סחרחורת כדי שהפטור יחול. זו ההלכה מלכתחילה, לא היתר בדיעבד.
כלל עשרים וארבעה החודשים הוא החלק שהכי פחות מוכר. אישה שילדה ובחרה לא להניק, או שהניקה והפסיקה, נחשבת מינקת לעניין הזה כל עוד לא עברו עשרים וארבעה חודשים מהלידה. גם היא פטורה מארבע התעניות.
תשעה באב הוא היוצא מן הכלל. שם מעוברות ומניקות כן מתענות. אבל די בחולי, גם בלי שום סכנה, כדי לפטור אותה גם ממנו. שפעת, חום, חולשה של ממש. ואז היא פטורה מכל הצומות שבשנה, למעט יום הכיפורים.
פטורה מהצום, אבל לא בסעודה. מי שפטורה אוכלת ושותה כדי צורכה, ואינה אוכלת דברי תענוג. היום נשאר יום של תענית ציבור, גם אצל מי שאינה צמה בו.
אין עלייך שום טענה, ואין כאן כישלון. מי שפטורה יכולה לשתות ולאכול מיד כשנודע לה, ואין בזה קולא ואין בזה ותרנות. זו ההלכה, והיא נכתבה בדיוק בשביל מי שנמצאת עכשיו בהריון או אחרי לידה.
ההלכות שכאן נכתבו על פי ילקוט יוסף. במקרה פרטי, ובכל מצב שאינו ברור, יש לשאול רב.
אין תשלום, אין הרשמה ואין חסימות. מי שרוצה להחזיק את העבודה הזאת, מוזמן לקחת חלק.
לתרומה